השלקה הנה שכבה של סיגים שיוצאים מאמבט הריתוך בזמן שהינו מותך, ותפקידם לכסות את התפר.
השכבה מאטה את קצב התקררות אמבט הריתוך ומגינה על האמבט החם ממגע עם האוויר.
לאחר גמר הריתוך והתקררותו יש להוריד את השלקה.
חשוב מאוד שההורדה תהיה קלה עד כמה שאפשר וכמובן עדיף שהשלקה תרד מעצמה.
השלקה יורדת מעצמה כתוצאה מהבדל בקצב וגודל ההתקווצות בין השלקה לאמבט הריתוך שגורם להפרדה בזמן ההתקררות.
שלקה יכולה להיות מחוברת בחוזקה לריתוך כאשר ישנו UNDERCUT בריתוך.
כלומר, השלקה נתפסת בין הפלטה המרותכת לתפר הריתוך עצמו.
ככל שאמבט הריתוך מתקרר יותר, הסרת השלקה קלה יותר.
ישנן אלקטרודות ללא שלקה, בעיקר אלקטרודות המיועדות לציפוי קשה (Z-104 , Z-113 וכו'.. )
באלקטרודה לצנרת, כגון Z-610 השלקה דקה מאוד ולא מכסה תמיד את כל תפר הריתוך.
היא חייבת להיות קלה היות ולא תמיד היא מוסרת במלואה ולכן היא צריכה לצוף על פני התפר שמרותך מעליה.
במידה ומרתכים על שלקה והיא אינה צפה, מתקבל חור בריתוך (פורוזיות) והריתוך אינו עובר בדיקה בצילום רנטגן.
לציפוי האלקטרודה יש כמה קבוצות חומרים המרכיבים אותו:
- חומרי יינון (מייצברים את הקשת החשמלית)
- יוצרי סיגים (על קבוצת זו אנו מדברים כרגע)
- יוצרי גזים
- חומרי חיזור
- חומרי קישור
- יסודות סיגסוג
קבוצת יוצרי הסיגים יוצרים בטמפ' גבוהה סיגים נוזליים אשר תפקידם, להגן על המתכת מפני החנקן והחמצן.
כמו כן תפקידם למנוע קירור מהיר מדי של תפר הריתוך.
לאחר התמצקות, הסיגים צריכים להשתחרר מהמתכת.
כאן ניתן להבחין בארבעת הקבוצות העיקריות של הציפויים לאלקטרודות:
- ציפוי חומצי – סיגים נקבוביים שקל להסירם
- ציפוי תאית (6010) – הסיגים בשכבה דקה ולרוב מתרכים תפר שני ללא ניקוי/הסרה
- ציפוי רוטילי (6013) – בד"כ קלים להסרה, אך באלקטרודות שמיועדות לריתוכי מצבים יש תוסף שגורם להסרה קשה יותר של הסיגים.
- ציפוי בסיסי (316) – קשה להסיר את הסיגים
